הנתיב: חמשת העיקרים
חמשת העיקרים מגדירים את היחס המואר או החופשי לחוויה האנושית ואת האופן שבו הוא מתבטא בפעולה. הם מתארים בפשטות ובבהירות את האופן שבו ניתן לבטא את אשר התבהר בהתגלות הרוחנית, כלומר את האופן שבו תוכל לגלם את אופייה המוחלט של ההתגלות הזו בחייך, כאן ועכשיו.
עיקרים אלה מייצגים את הנתיב אל ההארה, אך הם מייצגים גם את המטרה עצמה. כפי שאמרו לנו מאז ומתמיד התורות הרוחניות המסורתיות, הנתיב והמטרה חד הם. פירושה של אמרה זו הוא שאין הבדל בין המקום שאליו אתה שואף להגיע לבין העמדה שבה עליך לנקוט ביחס לחווייתך כדי להגיע אליו.
בהקשר אבולוציוני, המטרה היא לזכות בהארה - להשתחרר מהאגו - כדי להפוך לכלי שבאמצעותו יוכל הלהט חסר-האגו של האני האותנטי לבטא את עצמו בעולם. חמשת העיקרים מתארים. בעת ובעונה אחת, הן את העמדה שבה עליך לנקוט כדי לכלוא את האגו באופן מושלם והן את המצב הטבעי של האני האותנטי, שהוא חופשי מיסודו. אם אתה כבר אדם מואר, אם התאחדת לגמרי עם הלהט הטהור וחסר-האגו של האני האותנטי, כך ייראו פעולותיך - באופן טבעי וספונטני, ללא כל מאמץ. ואם אתה רוצה להיות מואר, אם אתה רוצה להתאחד עם הלהט הטהור וחסר-האגו הזה, את זאת עליך לעשות - באמצעות כוונה, רצון ומאמץ. אם כוונתך להפוך לכלי-שרת של התפתחות התודעה כנה ואמיתית, עליך לחיות את חמשת העיקרים בכל זמן, בכל מקום ובכל מצב, ללא תנאי. כך יישקפו פעולותיך בעקביות את התפיסה הבהירה של נקודת המבט המוארת, בין אם כתוצאה מהאכסטאזה של התגלות ספונטאנית ובין אם בכוחה של כוונתך שלך.
העיקר הראשון נקרא בהירות הכוונה והוא מפקיד את תוצאת המסע הרוחני בידיך.
העיקר השני, חוק הבחירה מרצון, אומר שאם יותר מכל ברצונך להיות חופשי, עליך להיות מוכן ליטול אחריות מוחלטת על עצמך.
העיקר השלישי, התמודד עם הכול ואל תחמוק מדבר, הוא התרגול הרוחני האולטימטיבי. הוא אומר לנו שאם אנחנו רוצים להיות חופשיים ואם אנחנו רוצים להתפתח ברמה העמוקה ביותר של הווייתנו, עלינו להתמודד עם הכול ולא לחמוק מדבר בכל זמן, בכל מקום ובכל מצב.
העיקר הרביעי נקרא האמת של הלא־אישי. עיקר זה מכוון אותנו לנקודת מבט על החוויה האנושית שמתעלה, באופן רדיקאלי, מעבר לתחום האישי של האגו הנפרד. האמת של הלא־אישי כופה עלינו להתחיל להשקיע מאמץ בניסיון לראות כל היבט מהיבטי חיינו לא רק כחוויה אישית אלא כביטוי של תהליך אוניברסאלי עצום ולא־אישי המתפתח תדיר.
העיקר החמישי, למען הכלל, מהותה של ההארה האבולוציונית. הוא ממקם את יחסו אל המחפש כלפי הנתיב הרוחני בהקשר חדש, באופן שהמניע לשאוף להארה מתפתח מהיותו מרוכז בעצמו להיותו ממוקד באבולוציה של התודעה עצמה.
