הנח לכול להיות כמו שהוא
מתוך ספרו של
כהן, "Who Am I and How Shall I Live"
(מי אני ואיך עלי לחיות),
בהוצאת "Moksha Press" (1998).
"בחוויה של מדיטציה עמוקה אנו מגלים מי אנחנו מעבר לשכל. בגילוי זה אנו מוצאים תשובה לשאלה מי אני? את התשובה מוצאים כאשר מוותרים על הפיתוי להיאבק, כאשר מניחים לכל להיות כפי שהוא".
כאשר אנו מניחים לכל להיות כפי שהוא, אנו חווים מרחב – ריקות עצומה ונרחבת שיש בה שלווה עמוקה. זהו מקום שבו מעולם לא התרחש דבר, מקום הקיים עוד בטרם הולדת היקום. כשאנו חווים עומק פלאי זה בתוכנו, אנו מגלים מי אנחנו באמת. במצב זה של שלווה עמוקה אנו חווים את האני האמיתי שלנו. הדרך הישירה ביותר לחוות מדיטציה היא להניח לכל להיות כפי שהוא. רק הניחו לכל להיות כפי שהוא – שוב ושוב. ברגע שאנו מנסים לעשות זאת, אנו מגלים שבעצם איננו רוצים לעשות זאת. הסיבה לכך היא שאנו מוקסמים באופן כפייתי מן התכנים של שכלנו – הדברים שמוצאים חן בעינינו ואלה שלא מוצאים חן, וכל דאגותינו. מכיוון שכך לעתים קרובות נראה כאילו שכלנו מענה אותנו. אך אם אנו רוצים להיות חופשיים נמצא את הכוח לא להתעניין בתכנים של שכלנו כלל. אם ברצוננו להיות חופשיים, נמצא את האומץ הדרוש כדי להניח לכל להיות כפי שהוא. כל מה שעלינו לעשות לשם כך הוא לעמוד בפיתוי לא לתת לכל להיות כפי שהוא. זהו האתגר הגדול אתו נאבק המודט.
כמובן שישנן גישות שונות למדיטציה. כוונתן של חלק מגישות אלה היא לסייע בידנו להסיח את דעתנו מתנועת שכלנו. אבל אם ברצוננו לבחון את החיים לעומקם, אל לנו להסיח את דעתנו. כל שעלינו לעשות הוא להניח לכל להיות כפי שהוא. וכשאנו עושים זאת שוב ושוב, השכל יתחיל להאט את מהלכו. הוא ייסוג ממרכז התודעה ואנו נגלה מרחב. מרחב אינסופי. ובמרחב זה נמצא עומק, עומק יוצא דופן, שבו נגלה שלווה, שמחה ואושר, מכיוון שסוף-סוף איננו רוצים דבר.
כאשר השכל עסוק, אנחנו תמיד רוצים משהו. זהו עינוי שאין לו סוף. אך כאשר השכל נסוג ממרכז התודעה אנו מתחילים לחוש את השלווה רבת העוצמה של להניח לכל להיות כפי שהוא. וכאשר אנו חווים שלווה עמוקה זו, אנו מגלים את סוד ההארה. זהו אותו סוד עליו דיבר הבודהה. אנו מוצאים את השמחה ואת האושר הגדולים ביותר ואת הסיפוק העמוק ביותר כאשר איננו רוצים דבר.
רובנו חיים חיים של עינוי ללא קץ. עינוי זה מקורו בנוכחותה של תשוקה בלתי פוסקת. האמת היא שאין בנמצא אף חפץ שביכולתנו לנכס, המסוגל להעניק לנו שלווה מתמדת וסיפוק מושלם. חפץ כזה פשוט אינו קיים. ורק כשאנו חווים מדיטציה עמוקה מאד, שהיא החוויה המודעת של 'לא להשתוקק לדבר', תחל אמת נצחית זו להיחשף בפנינו. אם אנו רציניים, בסופו של דבר יתבהר לנו שהסיבה המהותית לאומללותנו היא החיפוש המתמיד אחר סיפוק מחוץ לנו. כך שפעולת הויתור, שהיא הנתיב הישיר אל השחרור, היא עצם הנכונות לוותר על חיפוש אינסופי זה אחר סיפוק שיבוא מחוץ לנו. זהו סוד ההארה, וניתן לגלותו באמצעות החוויה העמוקה של המדיטציה. כדי ללמוד כיצד להשתמש בשכלנו בדרך נכונה, קודם כל עלינו להיות מסוגלים להשתיק אותו. רובנו אבודים באופן כה כפייתי בתנועת השכל עד שאין אנו רואים דבר מלבד השכל ותנועתו. וכאשר תנועת השכל היא כל מה שאנו רואים, יהא זה בלתי אפשרי עבורנו לנקוט ביחס אובייקטיבי כלפי אותה תנועה. גילוי המרחב אותו אנו חווים במדיטציה מאפשר לראות את השכל מבחוץ, לראות את השכל מנקודה שהיא מעבר לו. הגילוי החווייתי של מרחב זה חושף נקודת מבט חדשה לחלוטין ביחס לשכל ולתנועתו, נקודת מבט אובייקטיבית ומשחררת במקום סובייקטיבית וחונקת.
ברגע שנהיה נטועים באופן עמוק בחוויית המדיטציה – כאשר נדע מה פירוש לעזוב את השכל במנוחה, להניח לכל להיות כפי שהוא – אז ורק אז נוכל להתחיל להשתמש בשכל באובייקטיביות עמוקה, כזו שתאפשר לנו לראות את האמת.
לקריאה נוספת:
מאמרים מאת אנדרו כהן עם הנחיות תמציתיות לגבי מדיטציה (באנגלית):

