שער למימד הרביעי

אחד מהתפקודים המופלאים של המדיטציה הוא היותה שער למימד אחר. כששוקעים עמוק לתוך מצב מדיטטיבי, המודעות מנתקת את עצמה מזרם המחשבות. הזדהותך עם הרגשות, עם הזיכרונות, עם הזמן ועם הגוף מתחילה לקרוס. אתה הופך להיות מודע למשהו מסתורי ביותר. שער בנפשך שישנת עמוקות בתוך תא אפל ולפתע אתה מתעורר ומוצא את עצמך צף בעומק האינסופי של אוקיינוס ענק ושקט. הפכת להיות מודע למימד הרביעי, פשוטו כמשמעו, בעוד שקודם לכן חווית את עצמך כאילו אתה לכוד, אסיר של גופך, של שכלך ושל רגשותיך. כאשר אתה מתעורר למימד הרביעי הזה, כל תחושת המאסר נעלמת. אתה חש שיש לך גישה לא רק ליקום כולו אלא גם לדבר שהיקום נמצא בתוכו. אתה מודע לגוף, לשכל, לזמן ולמרחב, אך יש מימד נוסף שמתפשט לכל עבר ושדבר אינו מגביל אותו. מדיטציה היא השער למימד הרביעי הזה, פתח להכרה בבלתי-מוגבל.

למה חוויית המדיטציה חשובה כל כך? כי ההקשר האינסופי שאליו היא מעוררת אותנו אינו רק מקום של שקט בראשנו אלא הוא מימד עמוק יותר של המציאות עצמה. חיים ומוות וכל מה שביניהם, המציאות בשלמותה – הנגלה והנסתר, הידוע והלא-ידוע, כל אשר היה וכל אשר עתיד עדיין להתרחש – כל אלה עשויים מן הנגלה ומן הלא-נגלה. אך רוב הזמן אנו מודעים רק למימד הנגלה: מימד הזמן, המרחב וההתהוות. המדיטציה מאפשרת חוויה ישירה ומודעת של המימד הלא-נגלה, שהיא קרקע ההוויה.

קרקע ההוויה ריקה. זוהי ריקות חסרת-גוף שאין בה זמן, חלל או מחשבה. אך כל אשר קיים נוצר מתוך השום-מקום הזה – כולל אתה ואני. באופן פרדוכסלי, למרות שהשום-מקום הזה ריק, הוא טעון בפוטנציאל אינסופי שלא נולד. זו הקרקע ממנה צמחנו כולנו, רחם היקום כולו. כאשר נוצר היש מן האין לפני 14 מיליארד שנה, האין לא נעלם. המימד הלא-נגלה שלא נברא הוא היסוד הנוכח-תמיד שממנו צומח הכול בכל רגע. מדיטציה מאפשרת לנו לדעת את הקרקע הזו בתוך חווייתנו האישית. במדיטציה, גם כשאתה מודע לגוף ולתנועות המחשבה, מתחת לכל אלה אתה הופך להיות מודע לזרימת הדממה, שהיא ההד וההשתקפות של קרקע ההוויה. חבוי כאן מסתורין גדול. בתוך העומקים אינסופיים האלה של ריקות צומחת ידיעה, הידיעה הצרופה עצמה, העונה על כל השאלות ומשחררת אותנו מכל הספקות הקיומיים שלנו.

כל אימת שנפליג הרחק מעבר לתודעה, מעבר לצורה ומעבר לזמן - תמיד נגלה את אותו מסתורין עצמו. לכן אנחנו מודטים: כדי להתעורר לטבעה המשחרר-מיידית של קרקע ההוויה.  ככל שנעמיק בהתנסותנו בקרקע ההוויה, כך נגביר מתוכנו את זרם נביעתה של הידיעה המסתורית הזו שהיא המודעות המוארת עצמה.

אנדרו כהן