אנדרו כהן

סדנת מהפכה

התפתחות אמיתית, בזמן אמת

בסוף השבוע שעבר ביליתי 48 שעות ממוקדות ואינטנסיביות עם תלמידי המסורים ביותר מרחבי העולם, במה שאנו מכנים "סדנת מהפכה". אלו הם אירועים מיוחדים במינם, בהם אנו חוברים יחד אך ורק כדי להתקדם במשימתנו המשותפת לבטא את הפוטנציאל המופלא של הארה אבולוציונית.

מה זאת אומרת? ובכן, הארה היא החוויה של תודעה מעבר לאגו, ואבולוציה היא התפתחות לאורך זמן. פירושה של הארה אבולוציונית הוא, אם כך, האבולוציה של הביטוי או של החוויה של תודעה מעבר לאגו.

למרות שרוב האנשים לא נוטים להכיר בכך, הארה והתפתחות רוחנית אינן בהכרח זהות. ברוב המקרים, כאשר אנשים עוברים חוויות רוחניות רבות-עוצמה – חוויות מהסוג שעונה על השאלות הקיומיות העמוקות ביותר – בתום מופע הזיקוקים, כשהכול נרגע, הם אינם ממשיכים לשאוף לצמוח ולהתפתח באופן העמוק והגבוה ביותר. למען האמת, קל להם מאוד לשקוע בשביעות-רצון עצמית.

כיוון שאני מורה רוחני שמחויב להתפתחות בלתי-פוסקת של התודעה, אני נלחם בלהט ובמרץ נגד התופעה הזו כמעט מהיום שבו התחלתי ללמד, לפני 21 שנה. הרבה, הרבה יותר קל להיות מוצא רוחני שגילה את התשובה המוחלטת מאשר להיות מוצא רוחני ששואף להתפתח ללא הרף. במילים אחרות, לא קשה לחוות אושר עילאי כאשר אתה סוף-סוף מוצא את אלוהים, אבל הרבה יותר קשה להעיז ולהתפתח כאלוהים. בתורת ההארה האבולוציונית, אלוהים מוגדר כעקרון הבריאה, כדחף האבולוציוני, כאנרגיה והתבונה שהתחילה את תהליך הבריאה וכאנרגיה והתבונה שמניעה את התהליך הזה קדימה ברגע זה ממש, בשעה שאתה קורא את המילים האלה.

בעיה מוזרה

הבעיה המוזרה הזו, של התעלות רוחנית שמובילה לדריכה במקום מבחינה אבולוציונית, מתרחשת לעיתים קרובות סביב מורים רוחניים רבי-עוצמה ובקבוצות רוחניות מכל הסוגים, המידות והגדלים. אם המורה או הקבוצה או המסורת חולקים משהו מלא-חיים, אלה שמצטרפים אליהם מתעוררים בהכרח לחיוניות ולזוהר של ההתגלות הזו. התעוררות חווייתית ישירה משרה בטחון ומשחררת את האדם ממתח קיומי, אבל היא לא מניעה אותו בהכרח להתפתח ללא הפסק.

בשש השנים האחרונות, האמצעי העיקרי שבו השתמשתי כדי לוודא שהתלמידים שלי ימשיכו להתפתח היה סדנאות המהפכה האלה, שבהן אנו חוברים יחד לסופשבוע ועושים את כל שביכולתנו כדי להתקדם יחדיו. כתוצאה מהשאיפה הבלתי-פוסקת ומלאת-ההשראה הזו לגרום להופעתם של מבנים חדשים התרחשו פריצות-דרך דרמטיות רבות (וגם לא מעט הידרדרויות לאחור). הסדנה הראשונה מסוג זה התקיימה בשנת 2001 בלונדון. הייתי אז בחניית-ביניים בדרכי חזרה מהודו, שבה נהגתי להעביר מדי שנה סדנאות בנות שבועיים לקהל הרחב. באותה תקופה היו רבים מתלמידי הקרובים, גברים ונשים כאחד, די תקועים באינרציה האישית והקולקטיבית שנקראת "שביעות-רצון עצמית" או פשוט עצלות. ידעתי שעלי לכפות שינוי. כך שכשהגעתי לאנגליה, במקום לעלות על טיסת-ההמשך שלי הביתה לארה"ב, הפתעתי את כל תלמידי ברחבי העולם כשפתאום  הזמנתי, את כל מי מהם שרק יכול היה להגיע, לבוא ולפגוש אותי באנגליה באותו סוף שבוע.

היומיים ההם התחילו שלב חדש לגמרי בהתפתחות התורה שלי. נתתי הרבה הרצאות מלאות-השראה באותו סוף שבוע על ההארה ובדבר היחס בינה לבין האבולוציה של התודעה. זו הייתה הפעם הראשונה שבה התחלתי לנסח במפורש את ההקשר האבולוציוני, אשר במשך שנים רבות הלך וגבר בתורתי באופן בלתי מפורש. ביקשתי מכל הנוכחים שם להבין שהתפתחות התודעה לעולם אינה רק ביחס ל"אני" – היא ביחס ל"אנחנו". אין ספק שזה היה סוף שבוע משמעותי ושדברי נגעו בליבם של רבים... אך רק מעטים השתנו באופן משמעותי כתוצאה מכך.

דחפתי בכל כוחי אחרי אותו סוף שבוע והייתי נחוש בדעתי להמשיך ולדחוף עד שמשהו משמעותי יקרה. ומשהו משמעותי אכן קרה לבסוף. ב-30 ביולי, 2001 חלה התפרצות אדירה של תודעה כהארה בינאישית, שהייתה האישור הגדול הראשון לדבר שדיברתי עליו בשנים שקדמו לאותו אירוע.

מאז המשכתי לעשות את המוטל עלי, כלומר לדבר על מה שאפשר, להדגים את מה שאפשר ולהוכיח את מה שאפשר על ידי שיתוף בחוויה הישירה של האפשרות הזו, וחשוב מכל, לעמוד על כך שאחרים יצטרפו אלי בהפיכת האפשרות הזו למציאות חיה.

וזה מחזיר אותי לסוף השבוע האחרון. בשנה האחרונה קיימנו סדנאות מהפכה בתדירות סדירה יותר מאשר אי-פעם בעבר – מדי 3 או 4 חודשים – וההרפתקה המשותפת המרגשת והמוצלחת ביותר התרחשה בסדנה האחרונה. גם אצל הגברים וגם אצל נשים התרחשו קפיצות-דרך משמעותיות מאוד והן חיזקו מאוד את בטחוני ביחס לעבודה שאני עושה ולפוטנציאל שלה למלא תפקיד קטן אך משמעותי ביצירת עתיד טוב יותר לכולנו.

התפתחות התודעה שאני מדבר עליה אינה נפרדת לעולם מהתפתחות התרבות; וכשאני מדבר על התפתחות התרבות אני מתכוון להתפתחות המבנים הבסיסיים של היחסים שבינינו. בעבודתי עם התלמידים שלי, אני מחלק אותם לקבוצות שונות כדי לזרז התפתחות כזו. כמו רבים אחרים, גיליתי שבזמנים שונים, התפתחות כזו מתבטאת באופנים שונים אצל גברים ואצל נשים.

אבולוציה של גברים

אצל גברים אני מדגיש בשנים האחרונות את החשיבות של יצירת יחסים דינמיים ומסורים של אחוות אחים מעבר לאגו. חשתי באינטואיציה שעל-ידי יצירת קבוצות קטנות שמחויבות להתפתחות התרבות, כל אחד מהמשתתפים בקבוצה יתפתח באופן שלעולם לא יהיה נפרד מההתפתחות הקבוצה כולה. אני מכנה את הקבוצות האלה "הולונים" – פירוש המילה היא שלם שהוא חלק בלתי-נפרד משלם גדול יותר. המבנה היעיל ביותר להולונים אלה הוא קבוצה בת 4 עד 8 אנשים שיש ביניהם שיוויון – שהגיעו לאותה רמה, פחות או יותר, של התפתחות מבחינה מוסרית, אינטלקטואלית ורוחנית – ושהם מחויבים במידה שווה להתפתחות התודעה.

במשך השנים הרבות שאני עובד על הפרויקט הזה גיליתי שאם אין שוויון אמיתי בין כל המשתתפים, הנטיה האנושית הטבעית להטיל אחריות על האדם בעל הניסיון והבטחון העצמי הרבים ביותר נוטה לגבור על הצורך בביטוי עצמאי ויצירתי של כל אחד מהמשתתפים, שהוא הכרחי לתהליך העדין הזה. כדי שהתהליך יעבוד, על כל אחד מהאנשים להיות מעורב בו באומץ, בלהט, ללא התעסקות עצמית יתרה וללא אגו.

גורם חיוני נוסף שנחוץ כדי שהמבנה ההולוני הזה יהפוך למנוע רב-עוצמה להתפתחות התודעה הוא, שעל כל אדם להגיע בהתפתחותו האישית לנקודה שבה רוב הווייתו נמצא בהתאמה לאני האותנטי באופן ברור וגלוי. פירוש הדבר הוא שהאדם חצה את מה שאני מכנה סף ה-51% והגיע למצב שבו מרכז הכובד של העצמי עבר מהאגו אל הדחף ההתפתחותי או אל האני האותנטי.

רק כאשר כל המשתנים האלה חוברים יחד, כפי שקרה סוף-סוף בסוף השבוע הזה, יכולה לצמוח קרקע עדינה וקדושה באמת, שעליה מתרחשת התפתחות אישית ובינאישית בזמן אמת פשוט באמצעות הכוונה הממוקדת והמודעת מאוד של המשתתפים. בהקשר טעון כזה הופך ההולון למכשיר שבו – ובאמצעותו – מתפתחות התודעה והתרבות לא רק כחוויה חולפת, אלא כמבנה יציב וגמיש כאחד.

שחרור האישה החדש

הפרויקט העיקרי שלי עם נשים ב-14 השנים האחרונות היה השאיפה הנועזת לביטוי חדש וחסר תקדים של שחרור האשה – שחרור שמבוסס לא רק על התגלותה של הארה או של תודעה מעבר לאגו, אלא גם על קפיצה מעבר למבנה פוסט-מודרני של אני נשי אל מבנה פוסט-פוסט-מודרני של אני נשי, מבנה שלא נוצר עדיין.

שוחחתי על כך ארוכות בגיליון האחרון של "מהי הארה?" בדיאלוג שלי עם קן ווילבר, כחלק מסדרת הדיאלוגים המתמשכת שלנו, "הגורו והפנדיט". באופן אישי, המימד המיוחד זה של מה שאני מכנה "פרויקט היקום" היה המאתגר ביותר עבורי, כי הלהט והאינטואיציה שלי לגבי מה שאפשרי לנשים גרמו לי לעיתים קרובות לחוש כלוחם שמוצא עצמו לגמרי לבד בחזית, כמעט ללא תמיכה!

כל תפישה של תרבות פוסט-פוסט-מודרנית נאורה באמת תלויה בראש ובראשונה בשותפות אמיתית בין גברים לנשים בתהליך האבולוציוני. כדי שגברים ונשים יוכלו להיות שותפים, קודם כל עליהם לשחרר את עצמם בגבורה ובאופן בסיסי ומהותי מאחיזתם הלא-מודעת ברעיונות, באמונות ובאינסטינקטים קדם-מודרניים, מודרניים וגם פוסט-מודרניים ביחס לתפקידיהם המוגדרים במבנה הקולקטיבי של התרבות עצמה.

זה אמנם חשוב לחוות מצבי תודעה גבוהים מעבר למבנים המותנים האלה, אך עצם החוויה של המצבים הגבוהים האלה וההבזקים של אחדות מושלמת שהם חושפים בפנינו לא משחררים את האני אוטומטית מאמונות לא-מודעות ביחס לזהותנו ולתפקידנו בתוכנית החיים הגדולה והרחבה.

המתנה הגדולה ביותר שהתקופה המודרנית העניקה לנשים היא הגדילה ההדרגתית של חופש אישי ואוטונומיה. האני הנשי הפוסט-מודרני, שהשתחרר מהצורך להתאים את עצמו לתפקידים מסורתיים, נמצא בעמדה שבה הוא יכול לבחור להיות חופשי באמת, מצב שהמאפיינים המגדירים אותו עדיין לא התבהרו לחלוטין. זו התקופה המרתקת ביותר לנשים בתולדות האנושות. ועם זאת, כתוצאה מעבודתי עם נשים בהקשר של הארה אבולוציונית, גיליתי שרוב הנשים חופשיות הרבה פחות מכפי שנדמה להן. כדי ליצור את העתיד בתור מי שהיא, על האישה הפוסט-מודרנית להיות מוכנה ונכונה לוותר באופן רגשי, פסיכולוגי, רוחני וביולוגי וברמה העמוקה ביותר של קיומה, על היצמדותה לנקודות ייחוס מסורתיות, שלרוב היא אינה מודעת לה. רק אז היא תוכל לראות באמת מי היא יכולה להיות ברגע שתפסיק לנסות ולמקם את עצמה באמצעות התייחסות כפייתית לתפקידים מוכרים ומקני-בטחון מן העבר.

אחרי שנים בהן נאבקתי ליצור את "שחרור האשה החדש" הזה, יש לי סוף-סוף קבוצה של נשים שרכשו את מידת הבגרות, הביטחון העצמי והעצמאות הנחוצים כדי לצאת יחד להרפתקה האולטימטיבית למען האני הנשי. בסדנת המהפכה בסוף השבוע שעבר, הנשים האלה יצאו למסע המאתגר והמשחרר של מיקוד אור התודעה על ההשפעות הרב-ממדיות של המבנים הקדם-מודרניים, המודרניים והפוסט-מודרניים של האני הנשי בחווייתן האישית והקולקטיבית. רק כאשר אנו הופכים להיות מודעים עמוקות למי שאנחנו ולסיבות שבגללן אנחנו כפי שאנחנו, יכול הפוטנציאל המרתק והמופלא של מי שנוכל להיות להתגלות באור התודעה.

אני כל-כך נרגש...


ניתן לכתוב תגובות למאמר, ולקרוא תגובות של אחרים, באתר האמריקאי (באנגלית)
לעמוד הבלוג הראשי