סופים טובים

מאז שהתחלתי ללמד התעניינתי רק בסופים טובים. הבעיה היא שלעולם לא הייתי מוכן להתפשר כדי להשיג אותם! סוף טוב פירושו שקשר קָרֽמָתִי עמוק הוּתר ופתרון משמעותי ואמיתי הוּשג. אך בתחום המיני והרומנטי, נדיר למצוא סופים טובים.

בשבועות האחרונים הרהרתי בדברים האלה, שכן זה עתה חגגתי את יום הנישואים העשרים שלי וכמה מתלמידי נכנסו למערכות יחסים מחויבות. בערב ראש השנה האזרחית חגגנו את כל האירועים האלה במרכז שלנו בפוקסהולו, במערב מדינת מסצ'וסטס שבארצות הברית. באחר הצהריים של אותו יום הרציתי על האתגר של יחסים מיניים ורומנטיים (אתם יכולים לקרוא קטע מההרצאה ולצפות בוידאו קצר ממנה כאן). לאחר ההרצאה ערכנו קבלת פנים שבה השקנו כוסיות שמפניה. אחר-כך נסענו כולנו למועדון ג'אז בעיירה סקנקטדי שבמדינת ניו יורק, שם ניגנתי יחד עם חברי להקת הג'אז-פיוז'ן שלי, Unfulfilled Desires, עד השעות הקטנות של הלילה.

סקס ורומנטיקה הם נושאים לוהטים המהווים אתגר גדול לכולנו. זה נכון במיוחד לגבי אלה מאתנו שגדלו בעידן הפוסט-מודרני, שבו אנו חיים בתרבות של נרקיסיזם קיצוני ושבו אין ביקום כולו דבר חשוב יותר מאשר האגו שלנו, על צרכיו ותאוותיו הבלתי נלאים. בימינו, סקס ורומנטיקה הם קודש הקודשים לאלה מאתנו שנמצאים בחוד החנית של ההתפתחות האנושית. למרות שהפכנו להיות מתוחכמים כל כך (ובמקרים נדירים אפילו נאורים), רק למעטים מאיתנו יש יחס פשוט, ברור ומנצח כלפי הנושא הספציפי הזה. האמת היא שאם איננו מגלים שברמה הבסיסית ביותר של הווייתנו אנחנו כבר שלמים, נכנע בהכרח לאשליה העצומה או למיתוס התרבותי שאותו אני מכנה "הבטחת השלמות."

אני הוגה בעניין הזה בשקידה מאז שנת 1977 שבה, בגיל 22, החלטתי שאני רוצה יותר מכל להגיע להארה. הפחד הגדול ביותר שלי באותה תקופה היה שלא אצליח בחיפוש הרוחני שלי אם ארשה לעצמי להסתבך מדי בדרמה המינית והרומנטית, שכן החוויה הזו, התובענית כל-כך בתחום הרגשי, הפסיכולוגי, הנפשי והרוחני, תסיח את דעתי. שמתי לב שתשומת ליבי והאגו שלי, כמו גם תשומת ליבם והאגו של כמעט כל אלה שהכרתי, הופנטו בקלות רבה על ידי הריקוד של פחד והיצמדות, קסם המשיכה והצמא הבלתי-נלאה לסיפוק. אם האגו שלך שקוע בפחדים ובהיצמדות, איך תוכל להיות חופשי? לא תוכל. מערכות היחסים של כה רבים מהזוגות המערביים שפגשתי בחוגים הרוחניים, ובכללם מורים רוחניים, היו נוראות! ואלה היו הימים שבהם כמעט מדי יום היה גורו רוחני או יוגי כלשהו מהמזרח נתפש כשההילה שלו שמוטה סביב לקרסוליו... כך שבאמת רציתי לדעת: מהו היחס הנכון ביותר כלפי הכוח העצום של התאווה הרומנטית והמינית, אם הגעת לנקודה בהתפתחותך שבה אתה באמת רוצה יותר מכל להיות חופשי ונאור?

לאחר חשיבה מרובה, הגעתי למסקנה שהימנעות ממין למשך כל החיים אינה הגיונית לאדם שחי בעולם (בניגוד לאלה שחיים על ראש הר מבודד). עבורי אישית, כשהפכתי לגורו, ידעתי שהדבר החשוב והמאתגר ביותר שביכולתי לעשות הוא להוות דוגמה שתשכין אמון בליבם של אחרים ותשכנע אותם שגבר ואישה יכולים להיות יחדיו בקונטקסט שלא זו בלבד שאינו מעכב התפתחות גבוהה יותר, אלא אף תומך בה. לא היה לי כל ספק שדבר כזה יכול לקרות רק ביחסים בין שני אנשים אשר, מעל לכול, מחויבים לחלוטין לאבולוציה של התודעה ומבינים כי מטרת היחסים בין שניהם אינה רק סיפוק ונוחות אלא להוכיח שניתן להתאחד רומנטית ומינית מעבר לאגו. אך גיליתי, בדרך הקשה, כי זהו רעיון שקל יותר להגות בו מאשר לממש אותו!

רישיקש, הודו, 1986

פגשתי את אלקה, שלימים הפכה להיות אשתי, בשנת 1984 כשהשתתפנו בסדנת מדיטציה בעיר בודגאייה שבצפון הודו, המקום שבו הבודהה זכה בהארה. נפגשנו בבית-קפה טיבטי ברחוב הראשי המאובק של הכפר העתיק הזה ומייד נוצר בינינו קשר. אלקה היא הודית, ילידת העיר בומביי, ובאותה עת היא הייתה באמצעה של הרפתקה רוחנית משלה, ניסיון למצוא את עצמה לאחר נישואים שנכשלו. אני הייתי באמצע תהליך ההתעוררות שלי. החל מהרגע הראשון חלקנו בינינו להט להארה, ובעקבות כך, לאחר מספר חודשים, היינו לזוג. לאחר כשנתיים של מסעות, שבהן שהינו באשרמים שונים ועשינו את כל הדברים שמחפשים רוחניים עושים כשהם נמצאים בהודו, עברנו פרידה כואבת. כתוצאה מכך, הגעתי למורי האחרון כואב רגשית אך לא קשור, ומצאתי אצלו הרבה יותר מאשר חיפשתי.שבועות מספר לאחר אותה פגישה, ששינתה את חיי, לא זו בלבד שמצאתי את עצמי נכנס ויוצא מחוויות של מצבי תודעה שכמותם לא חוויתי מעולם, אלא, לתדהמתי, חברים חדשים וישנים שפגשתי ואשר במחיצתם ביליתי נסחפו גם הם אל תוך אותו מצב פלאי שבו שריתי. באמצע הסערה הזו, נסעתי לבומביי במטרה להתפייס עם אהובתי לשעבר--לא בהכרח מתוך כוונה שנחזור להיות יחד אלא מתוך צורך לסגור דברים באופן חיובי. לאחר שעות ספורות יחדיו, אלקה נסחפה לאותה בהירות ואכסטזה מיסטית שבה שריתי אני ועד מהרה נסעה אחרי לעיירה רישיקש שבצפון הודו והצטרפה לחבורה קטנה של תלמידים מתחילים שהתכנסו סביבי. מייד התברר שהקשר בינינו עמוק, אך הרגשתי צורך להבהיר לה מה תהיה המשמעות של היותנו יחד, שכן הכול השתנה כל כך. אחר-צהריים אחד, כשטיילנו על גדות הגנגס, אמרתי לה באופן שאינו משתמע לשתי פנים: "אם את רוצה להיות איתי, עלייך להיות נכונה להיכנע לזה כמוני." היא הסכימה, ולאחר ששה חודשים נישאנו זה לזו.

פוקסהולו, לנוקס, מסצ'וסטס,
ארה"ב 2007

במהלך השנים הבאות התברר שהיא לא הייתה יציבה בשינוי העצום שהתרחש אצלה ושהמשיך להלהיב כה רבים מאלה שבאו עמי במגע כשהתחלתי ללמד ולנסוע ברחבי אירופה וארצות הברית. כמו רוב האנשים שפגשתי, גם השינוי שהיא חוותה היה חולף: כשהאינטנסיביות של מצבי התודעה הגבוהים דהתה, התברר שרוב מבני האגו נותרו על כנם. היה זה בלתי-נמנע, אם כך, שאפילו בעיצומם של החיים הבלתי-רגילים שחיינו היא תשכח את הסיבה שבגללה חברנו זה לזו ואת המטרה ששאפנו להגשים. לעתים העיב מאוד המצב הזה על חיי-הנישואים שלנו. מבחינתי, ההסכם שערכנו בינינו על גדות הגנגס היה חוזה הנישואים שלנו וחשתי, שבכך שאלקה איבדה את המיקוד שלה על המטרה הנשגבה שגם היא התחייבה אליה, היא לא כיבדה את ההסכם הזה. לקח לה שנים רבות, כמו לרוב תלמידי, להטמיע ברמה העמוקה ביותר את פירושם של חיים מעבר לתחום האישי, ולמצוא את המחויבות העצמאית והאוטונומית שלה ללהט המקורי לחופש רוחני, שעליו היה הקשר בינינו מבוסס. שנינו החזקנו מעמד בקשר ובמחויבות (גם במשך מספר שנים שבהן לא חיינו יחדיו) עד שסוף סוף אני יכול לומר היום בכנות גמורה שהפכנו להיות שותפים אמיתיים במה שאני מכנה "מהפכת האבולוציה." כך שזהו באמת סוף טוב . . . והתחלה חדשה. זו, בכל אופן, ההרגשה. רבים מתלמידי השקיעו גם הם מאמצים רבים כדי לפתח את היכולת להתעלות מעבר לאגו וכתוצאה מכך, מערכות יחסים רבות מתחדשות ומתרעננות ואחרות נוצרות על קרקע מוצקה ביותר. הקרקע המוצקה הזו היא הידיעה המשותפת שהסיבה להיות במערכת יחסים היא כדי ליצור תבנית חדשה ממש בתודעה ובתרבות, שבה לא תשוקה מינית, אשליה ושאיפה לביטחון הם שמאחדים אותנו ונמצאים בראש מעיינינו, אלא אמון, אמת ואידיאליזם אבולוציוני.