מרחבים, מרחבים,
מרחבי אל איוותה נפשי
אל תסגרוני בשום כלוב,
לא גשמי ולא רוחני.

מהו מקור היצירתיות בחיינו וכיצד לטפח אותה? מהו הקשר בין היצירתיות האישית לבין התהליך היצירתי העצום שקשור במהותו ליקום המתפתח? מה מחבר בין תורת ההארה המסורתית לבין תורת האבולוציה וההתפתחות כפי שאנו מבינים אותה במאה ה-21? איך אפשר להתבונן מחדש ביהדות ובערכיה מנקודת מבט של התפתחות רוחנית?

פירוט המפגשים:
מפגש ראשון: נעמוד על ההבדלים בין תפיסת האדם על פי הפסיכואנליזה – "האדם הנוירוטי", לבין תפיסת האדם כחלק מתהליך התפתחותי תרבותי ורוחני – "האדם האותנטי". נקרא בדברי הרב קוק, פרויד, טייאר דה שארדין, שרי אורובינדו ואנדרו כהן.

מפגש שני: "הישן מתחדש והחדש מתקדש" (הראי"ה קוק). איך יכול לבוא לידי ביטוי הממד המוחלט בתוך התרבות הפוסט מודרנית היחסית. מהי תודעה ואיך היא מתפתחת לעומק ולרוחב. נסקור היסטוריה קצרה של התפתחות הפילוסופיה האבולוציונית החל מהגל, שפינוזה, קאנט, הרמב"ם, ועד לא.ד.גורדון, ש.ה. ברגמן, האקסלי, קן וילבר.

מפגש שלישי: "עבדי הזמן עבדי עבדים הם. עבד ה' הוא לבדו חופשי" (יהודה הלוי). פיתוח הקשבה חופשית מהתניות ומהזדהויות. המדיטציה ככלי וכשער לחופש רוחני. המדיטציה בתנ"ך, בבודהיזם ומקומה בימינו.

מפגש רביעי: שלושת האופנים של ארוס – המיני, היצירתי והרוחני. האגו מול האני האותנטי ואיך לפתח יכולת הבחנה ובחירה ביניהם. נתייחס לסיפור יציאת מצריים כמשל וליומניה של אתי הילסום "השמיים שבתוכי".

מפגש חמישי: "אוטופיה משמעה פיתוח האפשרויות של סדר 'נכון' המצויות בחיי בני האדם בצוותא... בעיני האוטופיה הכל כפוף לרצון האדם המודע, ואף אפשר לראות בה ציור חברה ממש המתוכנן כאילו אין גורמים אחרים מלבד רצון האדם המודע...כשם ש[שואפת] להעיר ולהגביר בשומע או בקורא את היחס הביקורתי למצב דורו, כך [מבקשת] להראות לו את השלמות, אמנם שהיא מוארת באורו של המוחלט אך גם כדבר שיש אליו נתיב של פעילות היוצא ממצב הדור ומה שעלול בבחינת מושג להיראות כבלתי אפשרי, הרי בבחינת ציור הוא מעורר את עוצם האמונה וקובע כוונה ותוכנית....אוטופיה [ ] אופי ריאליסטי [לה]" (מרטין בובר). נבחן את מימוש האוטופיה התרבותית – איך לחיות חיים מוארים וערכיים במאה ה-21. נבחן ערכים כמו – חופש, אחריות, התמודדות, התחברות ונתינה ונעמוד על מקומה של התרבות העברית המתחדשת בשלב התודעתי החדש ועל חשיבות המפגש הבינאישי לחיים של התפתחות ויצירה. נקרא ב "13 העלים של השושנה" של הרב עדין שטיינזלץ.