מיכל בת שאול

מיכל, בתו הצעירה של שאול המלך שנישאה לדוד בעבור מוהר של מאתיים עורלות פלישתים, היתה הראשונה שבאמצעותה נחשף הקורא המקראי לאהבת אישה לגבר: "וַתֶּאֱהַב מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֶת דָּוִד" (שמואל א, יח (20 . השימוש המקראי בפועל 'אהב', מאפיין יחסים בין גבר ואשה המסתיימים בכאב ובצער (זקוביץ, 1992) .

הכתוב אינו מספר הרבה אודות יחסיהם של דוד ומיכל אך מדגיש את מסירותה באמצעות מעשיה המבליטים את האהבה החד צדדית בין השניים. מיכל יוזמת, פועלת, מסתכנת בעוד דוד שותק ואפתי, בכך הפאסיביות של דוד מעצימה את האקטיביות של מיכל.

אהבתה העזה מעבירה אותה על דעתה וגורמת לה למרוד בדפוסי החברה הפטריארכלית. מיכל מוצגת כאישה הבוחרת את בעלה וגורמת לאביה לאמץ את בחירתה ולחתנה עמו. היא שוברת מוסכמות חברתיות, ומשיגה את משאת נפשה במניפולציות. (גלפז – פלר, 2003)

מיכל נתפסת כסמל לנשיות שסיכנה את חייה למען אהבתה. היא הצילה את הגבר שאהבה נפשה, מרדה באביה כשביקש להרוג את דוד, סייעה לו בבריחתו, ובכך האפילה על דמותו של שאול. לאחר הימלטותו של דוד, השיאה שאול לפלטי בן ליש, נישואים המעצימים את היותה רכוש בידי אביה (סמואל, 2013)

פרידתם של מיכל ודוד אורכת זמן רב, עד חזרתו למלוך על יהודה, אז הוא קורא לה ממניעים פוליטיים, כלומר היא שוב ושוב נמצאת ככלי משחק בידי שלטון הגברים הפטריאכלי.

מפגשם האחרון מתקיים במהלך העלאת ארון ה' לירושלים, שם בזה מיכל לדוד על התנהגותו כאחד העם, מתוך אהבתה ומתוך חששה שמא הדבר יכשילו:דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי יְהוָה וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ (שמואל ב', ו, 16) . המקרא רואה ברעיה טובה אישה הנמצאת בביתה ומחכה לשובו של אישהּ, ואם יוצאת לקראתו הרי זה במטרה להללו.  תפיסה זו מנוגדת להתנהגות מיכל, המורדת במוסכמות החברה ויוצאת לקראת דוד כדי לבקר את התנהגותו שאינה הולמת למלך "  וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת-שָׁאוּל, לִקְרַאת דָּוִד, וַתֹּאמֶר מַה-נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו, כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים."  (שמואל ב', פרק ו, 20). פריצת גבולות הממיטה אסון. הביקורת שמטיחה מיכל, מביאה את דוד להתנכר אליה ולהשתלח בה בעוד היא נאלמת. הדיאלוג בין השניים מעצים את צדקת דוד ומאפיל על מיכל. דבריו של דוד מפורטים באריכות ומסיימים את הדיאלוג בין השניים, רגע לפני יידוע הקורא אודות פסק דינה. אהבתה פורצת הגבולות, הגיגיה, מעשיה מובילים אותה לעונשה "  וּלְמִיכַל, בַּת-שָׁאוּל, לֹא-הָיָה לָהּ, יָלֶד–עַד, יוֹם מוֹתָהּ." (גלפז – פלר,2003)

מיכל בת שאול, האישה הטראגית ביותר בתנ"ך. בת מלך שחיים יפים ומאושרים היו מובטחים לה, הגיעה לחיי בדידות וצער. נישואיה לדוד גרמו לקרע נפשי עמוק שנמשך עד ליום מותה. החלטתה לתמוך בבעלה גרמה לה לריחוק מאביה ומשפחתה, כשהיא מצפה ודואגת לבעלה הנודד. וגם כשהוא מחזיר אותה אליו, היא לא חוזרת להיות המלכה המושלת בבית, אלא אחת מנשותיו של דוד. נמצא שמיכל זכתה לימים מועטים של אושר (סמואל, 2013)

סיפור אהבתה של מיכל הוא אינו סיפור רגיל, זהו סיפור זהו סיפור מלחמתן של שתי הממלכות, סיפור מלחמתם של שני גברים, דוד ושאול, המייצגים שושלות שונות, כשתפקידה של מיכל הוא להאיר את הקונפליקט בין השניים, להאפיל על דמותו של שאול ולהלל את דוד הנערץ על-ידי הסופר המקראי. וכן במטרה ללמד את בנות ישראל כי

מיכל בת שאול

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *