כללי המשחק השתנו צרכים ויסודות החינוך במאה ה- 21

העידן הפוסט-מודרני דורש שינוי מהותי של התפיסה החינוכית הקיימת ויצירת תבניות

תיאורטיות חדשות.  "המרת"  החינוך הישן  בחדש  אינה רק תהליך של תוספת ידע (תוצאה של התפתחויות בתחומי המדע והטכנולוגיה), ואפילו לא תהליך של שיקול דעת נוסף ופירוש חדש לתופעות קיימות. "המרה" זאת היא תהליך של גיבוש תפיסה חדשה של מרכיבים, שאינה קשורה בהכרח בניסיון ובידע שהושגו , אם כי, ייתכן שבתקופת המעבר  תיווצר חפיפה בין הגישות , הישנות והחדשות, עד לכינון גישה חדשה .

פריימן (2012) מפליא לתאר את העולם העתידי אליו גדלים הילדים של היום "כעתיד לא ידוע". לדידו, התאוצה ההולכת וגוברת במחקר המדעי ובהתרבות הידע, בהתפתחות הטכנולוגית, בשינויים האקולוגיים ובהפיכתו של העולם לכפר גלובלי,  מוסיף וטוען שהעתיד יתאפיין בקצב שינוי מהיר פי כמה מזה של היום, ושהוא מעבר ליכולת הדמיון והחיזוי שלנו.

הגישה החינוכית החדשה , בעידן החדש תבסס, בין השאר, על ההנחה שהחברה הפוסט-מודרנית היא חברה שיחולו בה שינויים מתמידים, בניגוד לעידן המודרני, שהתאפיין במידה רבה של יציבות. התפקיד המוטל על הפרקטיקה הפדגוגית החדשה, הוא להתמודד עם הנחה זאת ולפתח תהליכים חינוכיים שיכשירו את התלמידים להבנה של מצבים משתנים ולא יציבים, ולהקנות להם את הכלים הדרושים לתפקד בהם . (יוסיפון & שמידע, 2006) לכן פיתוח מודעות לעתיד יהיה אחד התחומים שתהליך הלמידה יעודד אצל התלמידים, בשל העובדה כי הבוגרים אמורים לתכנן את חייהם על-פי תכנון המשתנה כל העת (סלומון & אלמוג, 1994)

ויותר עבודה צוותית מבוססת על תקשורת בין-אישית. (ברנדס & שטראוס, 2013). יש חשיבות גדולה ליכולות שיתופיות, אינטראקטיביות, ליכולת ליצור שיתופי פעולה לצורכי  עבודת  צוות. (שלייכר, 2012). אין עוד התמקדות בשחזור ובשכפול של מה שנלמד. הירידה החדה ביותר, לדוגמה, היא בצורך במיומנויות קוגניטיביות שגורות; בימינו, אם אדם מסוגל להסביר למישהו בדיוק מה הוא עושה, כי אז קרוב לוודאי שמישהו אחר מסוגל לעשות את אותו הדבר – ומכל מקום בעולם. יש גם ירידה בצורך במיומנויות כפיים שגרתיות. לעתים קרובות אפשר להעביר משימות מסוג זה לביצוע על ידי מכונות. לעומת זאת גדל הביקוש למיומנויות ניתוח לא־שגרתיות, ליכולת לחבר נקודות לתמונה שלמה.  (ברנדס & שטראוס, 2013) חשוב שהפרקטיקה הפדגוגית תאפשר פיתוח כשרויות אלה, לרבות התנסות בקבלת החלטות ובבחירה, פיתוח יכולת של הערכה עצמית ויישומה, חשוב שמערכת החינוך תשאף להקנות לתלמידים אסטרטגיות למידה בסיסיות הקשורות בנגישות לידע ובהשגת מידע, בהבנתו ובשימוש נכון בו. הדגש הוא על פיתוח של חשיבה ביקורתית, על הערכה של רעיונות ושל תהליכים, על חשיבה יצירתית בצוותים בין-תחומיים. (שלייכר,

כללי המשחק השתנו צרכים ויסודות החינוך במאה ה- 21

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *