אתנו מתודולוגיה

מקור ראשון ל-STS – לימודי חברה של מדע ושל הסטוריה – בלור, התוכנית החדשה, שייפין ושפר וכו'.

מקור שני – שממנו צמחה הביקורות – אתנו מתודולוגיה. את'

את' התחילה לפני STS.

עד שנות ה-70 היו 4 גישות חברתיות בסוציולוגיה – מטריצה:

נקודת המבט היא על מבנה החברה – סטרוקטורליסטית

גישה שבוחנת את פעולת של הפרטים החברה. סובייקטיביסטית.

סטרוק' – הפרטים הם קונטינגנטיים לחברה. אם נולדת בשדות בשנה זו וזו עם מוצא זה וזה – אנחנו יכולים לחשב את הסיכוי שלך להגיע למקצוע מסויים וליוקרה מסויימת. תפיסה דטרמיניסטית שבוחנת את החברה באמצעות הדינמיקה שמרבדת בני אדם, ממקמת אותם על פני ההיררכיה החברתית, כלכלית, פוליטית. קונטינ' – שרירותי – הגנטיקה, האופי וכל דבר בתוך הפרט לא ישפיע על מקומו של הפרט, אלא רק המקום בו הוא נולד.

דורקהיים – כל כך דטרמיניסטי שאומר שישנם סיכויי התאבדות קבועים שחוזרים בקרב קבוצות שונות בשנים שונות, בלי קשר למי אלה הפרטים. הפסיכולוגיה כאן לא חשובה.

הפרט לא יכול לשנות את נסיבות חייו או את תוצאות חייו.

כמעט ואין שינויים למעט בתהליכים ארוכי טווח או מהפכות.

מתמקדים במוסדות פוליטיים, קבוצות סטטוס, מעמדות כלכליים.

הגישה השניה – הפרט הוא סוכן השינוי, מייצר את השינוי, יכול לשנות את הסיטואציה שבה הוא פועל. הגישה הזו תתמקד בפרשנות של היחיד את המציאות, תבדוק איך הפרט מתנהל בתוך המציאות, לחיות חיים עם יותר משמעות שמותנים בפעולה שלנו.

מתמקדים בתהליכים של התמסדות ולאו דווקא במוסד שהוא כבר קבוע אלא ביחסים שבהם המוסדות מתמסדים. לא מתעלמת מהפאן המבני אבל אומרת : בואו נראה איך זה קרה. למה בני אדם מתחתנים או עושים פעולות אחרות.

ברגר ולקמן – ספר בשם : הבניה החברתית של המציאות – כיצד מיחסים בין אדם אחד לשני מתהווה חברה.

במעבר בין המאה ה-19 ל-20 דיברו הרבה על מעבר ידע בהקשר של התהוות החברה. ברגר ולקמן אמרו איך נוצרת חברה מיחסי גומלין. מדברים על הבניה חברתית, קבוצות חברתיות.
ברצף השני במטריצה:

קונפליקט בין קבוצות בחברה – קונפליקט על משאבים. השאלה: מי מרוויח מצורה של מוסד כזה או אחר. מי מנצח, מי מפסיד ואיך נוצר הניצחון. יש מאבק ומה שאנחנו רואים עכשיו זה התוצאה של המאבק. מה שמגדירים כאמת או טבע וכד' – זה התוצאה של מאבק שבו קבוצה אחת ניצחה.

גישה פונקציונליסטית – מסתכלת על המוסדות החברתיים דרך הפונקציה שלהם. לדוגמא אם רופאים מקבלים שכר יותר גבוה ממורים זה משום שהחברה זקוקה יותר לרופאים מאשר למורים. רופאים הם מוסד הכרחי להמשכיות החברה. עוד דוגמאות: עבודה, טאבו של ערכים, דפוס פעולה קבוע. אם הוא קיים אז הוא הכרחי. בעצם טאוטולוגיה.

אתנו מתודולוגיה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *